כמי שעסק בהדרכה ובניהול עמותות, וכמנהל שעבד באופן קבוע מול גופים שונים במגזר הציבורי והפרטי, נדרשתי להתמודד עם מגוון סוגיות ניהוליות וארגוניות; אבל הייתה סוגיה אחת מסוימת שחזרה על עצמה.
גיליתי שיותר מדי פעמים מרחב פעילות אחד בארגון הכתיב למרחבים האחרים מה לעשות. למשל, החלטה כלכלית שלא לקחה בחשבון את מטרות הארגון לטווח הרחוק, או נהלים נוקשים מדי שפגעו בשטף העבודה והשירות.
הגילוי הזה גרם לי לנסות להבין טוב יותר מי אחראי, מי נותן מענה, מי מגדיר את הסמכויות, על בסיס מה נבנית תוכנית עבודה ואיך היא מיושמת בפועל?
לכל אורך הקריירה שלי חיפשתי לענות על השאלות הללו - בתוך הארגון ובממשקי עבודה בין מגזרים שונים במשק. ביררתי כיצד ניתן להחזיר את האיזון בין מרחבי הפעילות השונים.
כמנהל אזור צפון בעמותת "צעירים בונים עתיד", כמנהל תוכנית חינוכית בקרן רש"י, כחבר הוועד המנהל של עמותת "נקי" וכיו"ר האגודה השיתופית הרדוף, עבדתי מול משרדי ממשלה וגייסתי משאבים מהמגזר העסקי. בכל אחד מהתפקידים הללו עסקתי בשוני שבין המגזרים השונים, בקשר ביניהם וסוגיות הניהול המערכתיות.