אודות

כמי שעסק בהדרכה ובניהול עמותות, וכמנהל שעבד באופן קבוע מול גופים שונים במגזר הציבורי והפרטי, נדרשתי להתמודד עם מגוון סוגיות ניהוליות וארגוניות; אבל הייתה סוגיה אחת מסוימת שחזרה על עצמה.

גיליתי שיותר מדי פעמים מרחב פעילות אחד בארגון הכתיב למרחבים האחרים מה לעשות. למשל, החלטה כלכלית שלא לקחה בחשבון את מטרות הארגון לטווח הרחוק, או נהלים נוקשים מדי שפגעו בשטף העבודה והשירות.

הגילוי הזה גרם לי לנסות להבין טוב יותר מי אחראי, מי נותן מענה, מי מגדיר את הסמכויות, על בסיס מה נבנית תוכנית עבודה ואיך היא מיושמת בפועל?
לכל אורך הקריירה שלי חיפשתי לענות על השאלות הללו - בתוך הארגון ובממשקי עבודה בין מגזרים שונים במשק. ביררתי כיצד ניתן להחזיר את האיזון בין מרחבי הפעילות השונים.

כמנהל אזור צפון בעמותת "צעירים בונים עתיד", כמנהל תוכנית חינוכית בקרן רש"י, כחבר הוועד המנהל של עמותת "נקי" וכיו"ר האגודה השיתופית הרדוף, עבדתי מול משרדי ממשלה וגייסתי משאבים מהמגזר העסקי. בכל אחד מהתפקידים הללו עסקתי בשוני שבין המגזרים השונים, בקשר ביניהם וסוגיות הניהול המערכתיות.

כאשר התוודעתי לראשונה לתפיסת השילוש החברתי של רודולף שטיינר, הרגשתי שמצאתי את הבסיס שלי למחקר. במהלך העשור האחרון חקרתי ופיתחתי שיטות ניהול ומתודות ייעוץ ותמיכה למנהלים וצוותים. לקחתי על עצמי לבנות שיטה שמהווה גשר בין התכנים של גישת השילוש החברתי, ובין הצרכים הקונקרטיים של צוותי ניהול בחברה הישראלית של היום. ליטשתי את המושגים השונים, כדי להתאים אותם לשפה ולתרבות ופיתחתי מתודות עבודה של ייעוץ וניהול.

המודל "שלושת המרחבים" הוא אינו מבנה ארגוני שניתן להלביש אותו ב"העתק הדבק" לכל ארגון, אלא מודל רעיוני שבאמצעותו אני מתבונן על ארגון מסוים, מקיים אבחון ומתאים תוכנית עבודה לפי צרכי הארגון.

הערך המוסף בשיטה שפיתחתי הוא טיפול מהיר בתשתית המערכתית של הבעיות בארגון, ולא רק בביטוי הקונקרטי שלהן. בעזרת השיטה תיצרו סביבת עבודה בריאה בה שלושת מרחבי הארגון - הביצועי, הארגוני והרעיוני - מזינים זה את זה ולא משתלטים האחד על השני.

כך תפתרו את הבעיה הקונקרטית שמטרידה אתכם כעת, ותפחיתו את הסיכוי להיתקל בה ובבעיות דומות אחרות בהמשך.