שיטת "שלושת המרחבים" היא שיטת עבודה לארגונים אותה פיתחתי על בסיס תפיסת ה"שילוש החברתי".
תפיסת השילוש החברתי היא תפיסת עולם ארגונית, רחבה ומעמיקה שנהגתה על ידי רודולף שטיינר במהלך מלחמת העולם הראשונה.
שטיינר אימץ את שלושת ערכי המהפכה הצרפתית (שוויון, חירות ואחווה) אך טען שאם לא ייבנו לכל אחד מהערכים מרחבי פעולה ושיח מותאמים ועצמאיים, ימשיכו חיי הרוח, הפוליטיקה והכלכלה להתנגש זה בזה ולייצר מתחים, וקונפליקטים אין סופיים.
שטיינר ניסה להביא את הרעיונות שלו למספר אנשי מפתח בפוליטיקה הגרמנית, אך בסופו של דבר, כאשר לא נחל הצלחה, עבר לעסוק בפיתוח של תחומים אחרים (חינוך, רפואה, אומנות, תרפיות, חקלאות ועוד). רבות דובר על חוסר הבשלות של החברה דאז ביחס לרעיונותיו החברתיים של שטיינר, אך דווקא בחברה המודרנית של היום, בארצנו הקטנטונת, ניתן לזהות סקרנות ורצון להיתרם מעקרונות השילוש.
במהלך השנים חקרתי ופיתחתי את הטקסטים והחומרים שנכתבו על ידי שטיינר וגם על ידי ממשיכי דרכו, וייצרתי שפה ועקרונות עבודה המתאימים לעבודה עם ארגונים, צוותים, הנהלות ועוד.
שיטת שלושת המרחבים הפועלת ברמת הארגון, אינה מעלימה את האינטרסים, מאבקי הכוח או את פערי תפיסות העולם בין האנשים בארגון, אך ניתן באמצעותה לנהל את השיח בצורה מקצועית יותר ועניינית.
החלוקה לשלושה מרחבים היא חלוקה רעיונית המאפשרת ליצור מבנים ארגוניים שונים ומגוונים, בהתאם לצורך ולתהליכי קבלת ההחלטות.
בסופו של דבר, כל אדם בארגון שייך ומשפיע על שלושת התחומים ולכן באה התפיסה לידי ביטוי באופן בו מנהלים את הדברים ולא בהכרח בחלוקה שבה אנשים שונים מנהלים מרחבים שונים.
הצלחת השיטה טמונה בניהול הפגישות והשיח. מטרת העל הינה להכשיר את הצוותים לעבוד עם שיטת שלושת המרחבים, על ידי התאמת פורמטים ניהוליים ומתן כלים ומתודות לעובדים ואנשי הארגון.
שיטת שלושת המרחבים מביאה שפה ארגונית חדשה שבעזרתה ניתן לנהל תהליכים, ליצור מבנה ארגוני מדויק יותר, צורה חדשה לניהול פגישות הנהלה, חלוקת תפקידים מחודשת וכמובן פתרון קונפליקטים ושחרור חסמים ארגוניים המקשים על הארגון להתפתח.
